top of page
חיפוש
  • תמונת הסופר/תענבר קירשנבוים יעוץ זוגי

שיגרה ודחף.




השיגרה ממש בפתח,

מצד אחד התרגשות ענקית,

מצד שני פחד איימים, שרוצה להפוך אותו לדחף.


הבעיה היא איך הופכים את הפחד לדחף,

איך משנים הרגלים של שנים, של קיפאון במקום הליכה, של התקדמות במקום עצירה ?


השאלות האלו מעוררות אצלי בכי,

השאלות האלו מביאות את העצמאית שבי לשאול אז בשביל מה ?

ואז מגיע הרגע של החמלה,

החמלה על הביקורת, החמלה על המקום של הבכי,

החמלה על כך שאני רק בת אדם אחת ומותר לי.


מותר לי לחשוש, מותר לי לא לדעת, מותר לי לשאול את עצמי שאלות ועוד יותר מותר לי לבכות ולהיות בחמלה כלפי עצמי.


אז כשאני ביום שלישי בבוקר מתחילה את השיגרה, אני מוותרת על הביקורת,

אני מוותרת על השאלות,

אני מתחילה רשימה של עשייה, כי מה יעזור הפחד אם לא נהפוך אותו לדחף,

ויכול להיות שייקח קצת זמן לדחף להגיע, אבל תמיד חשוב לזכור, לכל אחד יש את הקצב שלו ואת הזמן הנכון לו.


ברוכה הבאה שיגרה חדשה, מקווה שנתחבק חזק חזק ונלך ביחד בקצב, שנכון לנו.







87 צפיותתגובה 1

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page