top of page
חיפוש
תמונת הסופר/תענבר קירשנבוים יעוץ זוגי

הירהורים של שבת שקטה.


לפני 22 וחצי שנים, ילדתי בפעם הראשונה, אז לא היו מדריכי הורים, יועצי שינה ועוד מיני יועצים כמוני. אז הייתי ילדה בת 23, שרק ילדה והפכה להיות אמא. אז הייתי כל כך בטוחה באמהות שלי, אמרו לי אז אל תרימי אותה, היא תהיה מפונקת ותרצה רק ידיים, אל ואל ואל... והשנים עברו (אולי היא מפונקת) אבל היא הכי הכי הכי הכי בעולם בשבילי.

באותן השנים התעקשתי לעשות את זה בדרכי שלי, מאז ומתמיד הייתי שונה בנוף ההורות, כשכולם נתנו לילדים לשחק במטבח עם בבצק וקמח, לי זה הציק ולא עשיתי את זה (מלכלך מידי, מעצבן מידי, לא מתיישב לי עם ה ocd), יחד עם זאת עשיתי המון דברים אחרים, למדתי שיאצו שכולם הרימו גבה,

נתתי לילדים לבחור בגדים והיו ימים שהלכו לגן עם מה שבחרו ותתארו לכם, איך נראו. (אלוהים כמה שזה לא הסתדר עם ה ocd שלי), בחרתי לתת להם לראות טלנובלות יחד איתי ולהסביר להם את הכל.

למדתי בדרך שלי האחרת שלי, להקשיב למה שנכון לי בחינוך ובצמיחה שלהם ובעיקר להקשיב לעצמי ולמה טוב לזוגיות שלי.

אל תטעו היה רחוק מורוד ותכלת ועוד נצנצים, היו גם קשיים והמון המון המון רעשי רקע.

היום הם כבר ענקיים והזוגיות שלי בת 26 (כמעט) ואתמול בצהריים אהובתי, אחותי, הקריאה לי את מה שעינת נתן, המדהימה, רשמה על 16 תובנות ליומההולדת של הבן שלה.

בכל סעיף שהקריאה לי עשיתי v ענק.

יש מקום שצריך להיות בו אתה וללכת, לפי מה שנכון לך, ללכת לפי מה שאתה צריך ורוצה, גם אם החברה תגיד שאתה שונה, אתה שוגה, אתה לא נורמלי ותאמינו לי שמעתי את כל זה כל כך הרבה פעמים בחיים הבוגרים שלי.


כדי לגדל זוגיות נכונה, כדי לגדל ילדים צריך לגדל האזנה לעצמי, צריך להקשיב יותר למה שאני רוצה בחיים.


כדי לגדול בעצמי צריך הרבה פעמים, לזכור את הפשטות שבחיים ולחלום חלומות.


אני כל כך גאה במי שאני היום, כל כך גאה בבן זוגי ובילדים ובעיקר אני גאה בקשיים שהיו בדרך (וואוו כמה היו וכמה עוד יש) הקשיים לימדו אותנו המון.


אז אם הגעתם עד כאן, קודם כל תודה !


ועכשיו המשימה שלכם, עשו דבר אחד קטן היו עבור עצמכם, עבור בן/בת הזוג ועבור הילדים ואם היום לא מתאים מחר זה גם בסדר.


מוזמנים להמשיך לעקוב אחרי.

(התמונה לא מהשבת). 😉





183 צפיותתגובה 1

פוסטים אחרונים

הצג הכול

1 Yorum


דפנה לוי - טווה מילים
דפנה לוי - טווה מילים
21 Eki 2018

כמו תמיד. את מרגשת. מצחיקה. מעוררת מחשבה. קראתי בשקיקה וכל כך הזדהתי, והכי צחקתי מבחירת הבגדים. אוי... זה הזכיר לי נשכחות.... חבל שלא היו אז מצלמות זמינות. איך שהבת שלי בחרה בגדים.... אפילו אלוהים לא ידע אז לעזור (:

Beğen
bottom of page